המעבר לתקופת המנופאוזה מלווה בשינויים פיזיולוגיים ומטבוליים נרחבים בגוף האישה. בעוד שגלי חום ותנודות במצב הרוח הם התסמינים המוכרים ביותר במרחב הציבורי, השינויים החלים במערכת הפיזיולוגית והעצבית המשפיעים על התגובה המינית הם משמעותיים לא פחות. הבנת הבסיס המדעי לשינויים אלו חיונית לצורך ניהול רפואי נכון ושיפור איכות החיים האינטימית. במרפאת לִבָּה, הגישה הקלינית גורסת כי גיל המעבר מביא עמו תמורות רבות המשפיעות על התפקוד הכללי והמיני, אך שילוב בין רפואה מתקדמת לכלים פסיכו-מיניים מ

תקופת גיל המעבר (המנופאוזה) מאופיינת בשינויים אנדוקריניים נרחבים המשפיעים על מערכות גוף מגוונות. השינויים ההורמונליים הדרמטיים בתקופה זו מביאים עמם לעיתים קרובות אתגרים פיזיולוגיים המשפיעים באופן ישיר על התפקוד הכללי ועל איכות החיים האינטימית. אחד התסמינים השכיחים ביותר, המשפיע על למעלה מ-50% מהנשים בשלב זה, הוא כאב בעת חדירה (דיספרוניה). במרפאת לִבָּה, הגישה הקלינית מבוססת על ההבנה כי כאב אינו גזירת גורל, וכי פענוח המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיסו חיוני להתאמת מענה רפואי

דליפת שתן בזמן פעילות מינית היא תופעה נפוצה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. נשים רבות חוות אותה בשלב כלשהו בחיים, אך כמעט לא מדברות עליה - לעיתים מתוך מבוכה, אשמה או חשש שזה “לא תקין”. בפועל, מדובר בתופעה רפואית מוכרת היטב, עם גורמים ברורים וטיפולים יעילים שמסוגלים לשנות את החוויה המינית והאינטימית מן הקצה אל הקצה. מהי דליפת שתן בזמן יחסים? דליפה בזמן פעילות מינית יכולה להופיע בשני מצבים: בעת כניסה לנרתיק - לרוב קשורה בשילוב בין עליית לחץ-תוך בטני לחולשה של רצפת האגן ולדליפת שתן ב

סרטן השד והטיפול בו אינם משפיעים רק על השד עצמו. נשים רבות חוות, לעיתים מבלי להיות מוכנות לכך, שינויים בתפקוד רצפת האגן – אזור שרירי ועדין בעל תפקיד מרכזי בתפקודי לבה - יציבה, נשימה, תנועה, שליטה על שתן וצואה, תמיכה לאיברי האגן ובתפקוד המיני. השינויים עשויים להופיע בהדרגה, אך לעיתים קרובות הם מתרחשים באופן חד, עקב השינויים המהירים שעוברים על הגוף סביב ניתוחי כריתה ושחזור ושינויים הורמונליים סביב הטיפול אילו שינויים עלולים להופיע? מעבר ל'יובש' הנרתיקי - לאחר טיפול בסרטן שד יי

המיניות היא חלק עמוק ומהותי בחיים, וכאשר היא נפגעת — ההשפעה חורגת הרבה מעבר לחדר המיטות. נשים רבות שמתמודדות עם סרטן שד מתארות תחושת אובדן של חיבור לגוף, ירידה בתחושת הנשיות, שינוי בתחושת המשיכה העצמית והזוגית, ולעיתים גם קושי לחזור לאינטימיות הקודמת. חשוב לדעת ששינויים בתפקוד המיני לאחר סרטן שד הם תופעה מוכרת — ולא “בעיה אישית” או “כישלון”. מדובר בתגובה של הגוף והנפש למהלך טיפולי מורכב, וכיום יש הבנה רחבה וגישות טיפוליות מגוונות שיכולות לסייע מאוד. השינויים במיניות, באני המי

איך עלולים להשפיע הטיפולים בסרטן השד על האורגזמה? לאחר סרטן שד וטיפוליו, רבות מהנשים חוות שינוי במיניות – לעיתים עדין ולעיתים מורגש יותר. זה עשוי לכלול ירידה ביכולת להגיע לאורגזמה, ירידה בעוצמת האורגזמה, ירידה בחשק המיני, קשיים בעוררות, יובש נרתיקי ואף כאב ביחסים. השינויים הללו נפוצים, אנושיים ומובנים: הם נובעים גם מהשפעות פיזיות של הטיפולים (כימותרפיה, טיפול הורמונלי, ניתוחים, הקרנות) וגם מהשפעות רגשיות כגון פגיעה בדימוי הגוף, חרדה או דכדוך. חשוב לדעת: אינך לבד, ויש מה לעשות

את לא לבד.. אחרי סרטן שד, הגוף משנה את שפתו. נשים רבות חוות שינויים עדינים אך משמעותיים בגופן ובתחושתן. אחד הביטויים השכיחים לכך הוא כאב במהלך יחסי מין, וזו תופעה שמדווחת בקרב כשליש עד מחצית מהמחלימות. נשים רבות מתארות תחושות של יובש, צריבה או כאב בזמן יחסים – ולעיתים גם פחד ממגע, או ירידה בחשק. חשוב לדעת: את לא לבד, וזה לא "בראש שלך". כאבים ביחסי מין לאחר סרטן שד הם תופעה מוכרת, ולמזלנו – יש אפשרויות לטיפול. למה זה בעצם קורה? השינויים שמתרחשים אחרי טיפול בסרטן שד נוגעים בג