שינויים באורגזמה לאחר סרטן שד – מידע חשוב ולא תמיד מדובר

איך עלולים להשפיע הטיפולים בסרטן השד על האורגזמה?

לאחר סרטן שד וטיפוליו, רבות מהנשים חוות שינוי במיניות – לעיתים עדין ולעיתים מורגש יותר. זה עשוי לכלול ירידה ביכולת להגיע לאורגזמה, ירידה בעוצמת האורגזמה, ירידה בחשק המיני, קשיים בעוררות, יובש נרתיקי ואף כאב ביחסים. השינויים הללו נפוצים, אנושיים ומובנים: הם נובעים גם מהשפעות פיזיות של הטיפולים (כימותרפיה, טיפול הורמונלי, ניתוחים, הקרנות) וגם מהשפעות רגשיות כגון פגיעה בדימוי הגוף, חרדה או דכדוך. חשוב לדעת: אינך לבד, ויש מה לעשות.

למה זה קורה?

הגוף עבר מסע. טיפולים שונים עלולים להשפיע על רגישות, על הרטיבות הטבעית ועל דפוסי העוררות והאורגזמה. במקביל, שינויים במראה ובתחושה, עייפות או דאגה – עלולים להקשות על נינוחות ועל חיבור לגוף. נמצא כי הסיכון להפרעות באורגזמה גבוה יותר לאחר כריתת שד מלאה (מסטקטומיה), ובנשים שטופלו בכימותרפיה, הקרנות וטיפול הורמונלי. שילוב של גורמים פיזיים ורגשיים מסביר מדוע החוויה המינית עשויה להשתנות – ולמה היא יכולה להשתפר כאשר מטפלים בשני המישורים יחד.

מגע עצמי וגילוי מחודש של הנאה

הספרות מתארת כי גם הנאה ואורגזמה ממגע עצמי (אוננות) עשויות להיפגע – ובכל זאת נשים רבות ממשיכות לעסוק בכך, ומדווחות שזה מסייע בהתמודדות, מחזק תחושת שליטה, ומאפשר לגלות מחדש מה נעים להן. נשים רבות מנסות טכניקות חדשות בהשראת נשים אחרות או דרך ניסוי אישי ומגלות דרכים שמתאימות לגוף ולחוויה המשתנה שלהן.

שינוי בדפוסי ההגעה לאורגזמה בנשים לאחר החלמה מסרטן שד

הספרות הרפואית מצביעה על כך שנשים לאחר סרטן שד משנות לעיתים קרובות את דפוסי השגת האורגזמה. רבות מהן נוטות להסתמך יותר על גירוי חיצוני של הדגדגן (למשל אוננות ידנית או שימוש בוויברטור), ופחות על גירוי פנימי. הסיבה לכך נעוצה ביובש נרתיקי, כאב בעת חדירה וירידה בליבידו – תופעות שכיחות לאחר טיפולים כמו כימותרפיה, טיפול הורמונלי וניתוחים.

האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) ממליצה לעודד כל סוג של גירוי מיני, כולל גירוי עצמי, לשיפור התגובה המינית – ללא העדפה לסוג מסוים. שימוש בעזרים מיניים כמו ויברטורים יכול לעזור בהגברת עוררות והקלה על ההגעה לאורגזמה.

מחקרים מראים כי נשים רבות מפתחות טכניקות חדשות:

• הארכת זמן הגירוי החיצוני

• שינוי תנוחות כדי להפחית כאב או לשפר תחושה

• שימוש בעזרים מיניים

• שילוב בין גירוי חיצוני לפנימי במידת האפשר

• שימוש בטכניקות מיינדפולנס, דמיון מודרך או מגע לא מיני לשיקום תחושת החיבור לגוף

• השגת אורגזמה מגירוי איזורי גוף ארוגניים (מעוררי עונג) מחוץ לגניטליה

לסיכום, הדפוס השכיח ביותר בקרב מחלימות מסרטן שד הוא מעבר לגירוי חיצוני של הדגדגן כאמצעי עיקרי להשגת אורגזמה, תוך התאמה אישית של הטכניקות והשימוש בעזרים לפי נוחות וגבולות אישיים.

מה יכול לעזור?

המלצות עדכניות מדגישות טיפול משולב, גופני ורגשי:

הקלה ביובש וכאב

שימוש בתכשירים לא־הורמונליים לסיכה ולהלחתה. בחלק מהמקרים לאחר יעוץ רפואי ניתן להשתמש גם באמצעים הורמונליים

טיפול מיני או זוגי 

לשיח פתוח, מתן מקום לחששות, חיזוק ביטחון מיני וליווי לחקר ויצירת חוויות חדשות.

טיפול קוגניטיבי־התנהגותי

להפחתת מצוקה מינית, שינוי דפוסים מעכבים וחיזוק הקשר עם הגוף.

פיזיותרפיה של רצפת האגן 

לשיפור מודעות, נשימה, הרפיה או חיזוק, להפחתת כאב ויצירת בסיס פיזי נוח יותר להנאה וליווי החיפוש העצמי אחר מגע נעים ומענג

גירוי עצמי, שימוש בעזרים מיניים, מיינדפולנס ומגע בטוח ומותאם אישית.

אין דרך אחת נכונה. כל אישה זכאית לעבור את התהליך בקצב שלה, בדרך שמתאימה לגופה ולמצבה.

מתי לפנות לייעוץ?

אם את חווה שינויים כמו כאב, יובש, ירידה בחשק או קושי להגיע לאורגזמה – יש אנשי מקצוע שיכולים לעזור. שיחה עם רופאת נשים, מטפלת מינית או פיזיותרפיסטית של רצפת האגן יכולה לפתוח דלת לחוויות חדשות, רכות ונעימות יותר.