שינויים ברצפת האגן לאחר טיפול בסרטן שד

סרטן השד והטיפול בו אינם משפיעים רק על השד עצמו. נשים רבות חוות, לעיתים מבלי להיות מוכנות לכך, שינויים בתפקוד רצפת האגן – אזור שרירי ועדין בעל תפקיד מרכזי בתפקודי לבה - יציבה, נשימה, תנועה, שליטה על שתן וצואה, תמיכה לאיברי האגן ובתפקוד המיני. השינויים עשויים להופיע בהדרגה, אך לעיתים קרובות הם מתרחשים באופן חד, עקב השינויים המהירים שעוברים על הגוף סביב ניתוחי כריתה ושחזור ושינויים הורמונליים סביב הטיפול

אילו שינויים עלולים להופיע?

מעבר ל'יובש' הנרתיקי - לאחר טיפול בסרטן שד ייתכן שיופיעו:

• תחושת לחץ, אי־נוחות או כאב באזור האגן.

• שינויים בדפוסי מתן שתן — דחיפות, תכיפות או קושי בשליטה.

• תחושת חולשה או לחילופין כיווץ יתר של שרירי רצפת האגן.

• כאב או תחושת “סגירות” בעת קיום יחסי מין.

• שינויים ביציבה, בתבניות הנשימה ובתיאום בין שרירי הבטן לאגן.

  
  

נשים רבות אינן מצפות לשינויים הללו, ולעיתים מתקשות לזהות אותם או לקשרם לניתוח שעברו או לטיפול שקיבלו. התחושות עשויות להיראות “לא קשורות” — אך בפועל הן תוצאה ישירה או עקיפה של ההשלכות ההורמונליות, המבניות והנפשיות של ההתמודדות עם המחלה.

מהם הגורמים לשינויים האלו?

1. חסר הורמונלי ושינויים רקמתיים

הירידה החדה באסטרוגן בעקבות טיפולים (כימותרפיה, טיפול הורמונלי, כריתת שחלות) מובילה לדלדול הרקמות באזור הוולבווגינלי, לירידה באלסטיות ובאספקת הדם, ולשינויים בהתנהגות השלפוחית והשופכה. אלו מתבטאים ביובש, תחושת גירוי, כאב ובשינויים תפקודיים.

2. תגובה שרירית ופיצויים תנועתיים

הגוף מגיב לשינויים ברקמות בכיווץ יתר של שרירי רצפת האגן (היפרטוניה) או להיפך — ירידה בתיאום ובגיוס השרירי. לעיתים מופיעים דפוסי פיצוי: שימוש מוגבר בשרירי הבטן, הירכיים או הסרעפת כדי “לייצב” את הגוף, מה שמעצים את חוסר האיזון.

3. השפעת ניתוחים ושחזורים

בניתוחים לשחזור שד, בעיקר בשיטות המשתמשות בשרירי בטן, עלולה להתרחש ירידה זמנית בכוח ובשליטה שרירית בבטן — מה שפוגע בתיאום עם רצפת האגן. גם כאב, שינויי יציבה או מגבלות תנועה לאחר הניתוח עשויים להשפיע על תפקוד האגן. בשחזורים מבוססי רקמת שומן ועור מהבטן התחתונה (DIEP) או שתל, ההשפעה לרוב מתונה יותר אך קיימת.

4. גורמים רגשיים ופסיכולוגיים

המסע האונקולוגי מלווה לעיתים בחרדה, דיכאון, עומס רגשי ופחד ממגע או מכאב. רגשות אלו משפיעים ישירות על המתח השרירי, על היכולת להרפות ועל חוויית הגוף.

איך ניתן לטפל?

הגישה המומלצת היא שיקום אינטגרטיבי מותאם אישית. הטיפול שם דגש על הרקמות, השרירים, ההרגלים, התנועה — וגם על הרובד הרגשי.

פיזיותרפיה של רצפת האגן:

• הערכה מקיפה, טיפול ידני, הרפיה וחיזוק מותאמים, החזרת סינרגיה בין תפקוד שרירי הבטן ושרירי רצפת האגן ושיפור דפוסי הנשימה.

• תרגול אקטיבי וביו־פידבק: למידה מחדש של גיוס והרפיה מדויקת של השרירים, שבירת דפוסי פיצוי וחיזוק השליטה בגוף.

• התאמת הרגלים יומיומיים: שימוש בחומרי סיכה ולחות לא הורמונליים, הדרכה על מתן שתן תקין, מניעת עצירות.

  
  

תמיכה רגשית ומינית:

• מיינדפולנס, טיפול מיני, ליווי רגשי — להפחתת מתח שרירי וחיזוק תחושת הביטחון בגוף.

אז כן, שינויים ברצפת האגן לאחר טיפול בסרטן שד הם תופעה שכיחה, אך ניתנת לטיפול. לעיתים הם מפתיעים, ולכן חשוב לזהות אותם בזמן ולקבל מענה מקצועי. טיפול מותאם יכול לשפר משמעותית כאב, תפקוד ואיכות חיים — ולהחזיר תחושת שליטה וחיבור לגוף.

במרפאת לִבָּה אנו מלוות נשים מחלימות מסרטן שד בתהליך שיקומי עדין, מותאם ומקצועי — רפואי, פיזיותרפי, רגשי ומיני — מתוך הבנה עמוקה של מורכבות המסע והצרכים הייחודיים שלך.

אם את מתמודדת עם כאב, שינויים אינטימיים או תסמינים אגניים לאחר הטיפול — ניתן לפנות אלינו לתיאום פגישה, הערכה ושיקום מותאם אישי.

נכתב ע"י ד"ר דורית פז בשיתוף עם אביה אטיה - פיזיותרפיסטית רצפת אגן.