מין ומיניות לאחר סרטן שד

המיניות היא חלק עמוק ומהותי בחיים, וכאשר היא נפגעת — ההשפעה חורגת הרבה מעבר לחדר המיטות. נשים רבות שמתמודדות עם סרטן שד מתארות תחושת אובדן של חיבור לגוף, ירידה בתחושת הנשיות, שינוי בתחושת המשיכה העצמית והזוגית, ולעיתים גם קושי לחזור לאינטימיות הקודמת. חשוב לדעת ששינויים בתפקוד המיני לאחר סרטן שד הם תופעה מוכרת — ולא “בעיה אישית” או “כישלון”. מדובר בתגובה של הגוף והנפש למהלך טיפולי מורכב, וכיום יש הבנה רחבה וגישות טיפוליות מגוונות שיכולות לסייע מאוד.

השינויים במיניות, באני המיני, ובתפקוד המיני לאחר סרטן שד

נובעים משילוב של גורמים גופניים, הורמונליים ורגשיים. טיפולים אונקולוגיים כמו ניתוחים, כימותרפיה, הקרנות וטיפול הורמונלי משפיעים על הרקמות, על רמות ההורמונים ועל האופן שבו הגוף מרגיש ומגיב לגירוי מיני. בנוסף, הטיפולים לעיתים גורמים לכניסה מוקדמת לגיל המעבר עם תסמינים כמו יובש נרתיקי, כאב בחדירה וירידה בחשק. לצד אלה, קיימות השפעות רגשיות משמעותיות: דימוי גוף משתנה, חרדה, פחד, עייפות ולעיתים גם תחושת ריחוק מהבן/בת הזוג או מהגוף עצמו. לכל אלה מצטרפים גם גורמים זוגיים — שינוי בדינמיקה ובתחושת הקרבה, לעיתים קושי בשיח אינטימי או מיני — והם כולם יחד יוצרים קרקע מורכבת לשינוי בתפקוד המיני.

אם נסכם את השינויים בפרקטיקה של יחסי מין שמעלות נשים מחלימות מסרטן השד, הם יכולים לכלול:

• ירידה בחשק המיני

• ירידה בעוררות וברטיבות הנרתיקית

• שינויים בהנאה המינית וקושי בהגעה לאורגזמה

• כאב או צריבה בכניסה לנרתיק

• ירידה בתדירות יחסי המין

  
  

השינויים האלו עלולים להיות משמעותיים לזהות המינית ולהשפיע על הדינמיקה הזוגית ועל איכות החיים 

כאשר בוחנים דרכי טיפול, חשוב להבין שלרוב אין “פתרון קסם” אחד — אלא צורך במענה משולב. התפקוד המיני מושפע מהגוף ומהרגש בו-זמנית, ולכן גם הגישה הטיפולית צריכה לשלב התערבויות פיזיות עם תמיכה רגשית ופסיכו-סקסואלית. טיפול כזה אינו מתמקד רק ב“תיקון הסימפטום” אלא בגילוי וחיבור מחדש לגוף שהשתנה, לשיח הזוגי ולחוויה המינית כולה.

טיפולים ופתרונות אפשריים שיכולים להיטיב את התחושה המינית וההנאה המינית לאחר החלמה מסרטן שד:

חומרי סיכה נרתיקיים מהווים מענה ראשוני פשוט, שנועד להפחית יובש ולשפר נוחות. לכל אישה וזוג העדפות לחומרים שונים, במחקרים מציינים שמוצרים מבוססי סיליקון מחזיקים זמן רב יותר ומתאימים במיוחד לנשים עם יובש משמעותי. אצל נשים רבות, הם מאפשרים להחזיר תחושת נוחות בגוף ולאפשר חוויה אינטימית ללא כאב.

פיזיותרפיה של רצפת האגן יכולה לשפר זרימת דם, תחושתיות וגמישות ברקמות, לשפר פעילות שרירית של רצפת האגן (שמגיבה פעמים רבות ליובש הנרתיקי והכאב וגם לירידה ברמות ההורמונים במצב דומה ל'שרירים תפוסים') — ובכך להפחית כאבים בחדירה ולסייע בחיבור מחדש לתחושת הגוף המיני. לעיתים משולבים בתהליך גם תרגול עם מאמני נרתיק, המאפשר חזרה הדרגתית ובטוחה למגע מיני ללא כאב.

טיפול פסיכולוגי, פסיכו-סקסואלי או CBT מסייע להתמודד עם ההיבטים הרגשיים שעולים בחלק מהמקרים: חרדה סביב מגע, תחושת ניכור מהגוף, ירידה בדימוי העצמי או פחד מאינטימיות. במקביל, טיפול זוגי מאפשר לשפר תקשורת ולבנות מחדש תחושת קרבה, הבנה הדדית ומרחב בטוח לחקירה מינית מחודשת והרחבת הרפרטואר למגע ועונג אישי וזוגי.

במקרים בהם הטיפולים הלא-תרופתיים אינם מספקים, ניתן לשקול טיפולים מקומיים: אסטרוגן וגינלי (בהתאם לסוג הגידול שטופל ובהתייעצות משותפת עם האונקולוג.ית), DHEA וגינלי (שמעניק לחות ותחושתיות מבלי לגרום לחשיפה הורמונלית מערכתית משמעותית), ובמקרים בהם מתפתח שינוי בסף הכאב  - שימוש בתכשירים או תרופות מתאימים. במצבים מתאימים, ניתן לשקול גם טיפולים נוספים כמו אוספמיפן — המאושר בארה"ב לטיפול ביובש ודיספארוניה בנשים ללא סרטן שד.

חשוב להדגיש: ההפרעות בתפקוד המיני לאחר סרטן שד לא מתרחשות תמיד אך שכיחות, ניתנות לטיפול, ומענה מקצועי משולב יכול לשפר באופן משמעותי את החוויה המינית, את תחושת הגוף ואת איכות החיים. זו לא בעיה “קטנה” או שולית — ויכולה להיות מהותית לאיכות החיים עבור נשים מחלימות -כחלק אינטגרלי מהבריאות הכללית והשלמות האישית של כל אישה.

במרפאת לִבָּה אנחנו נותנות מענה מקצועי, עדין ורב־תחומי לשינויים במיניות לאחר סרטן שד – עם שילוב רפואה, טיפול רגשי ופיזיותרפיה של רצפת האגן – כדי להחזיר שליטה, נוחות והנאה. אם את מתמודדת עם שינוי במיניות לאחר טיפול – את לא צריכה לעבור את זה לבד

נכתב ע"י ד"ר דורית פז וניקול לין - מטפלות מיניות מוסמכות.