איך סרטן שד קשור לדליפת שתן?

סרטן שד והטיפול בו אינם משפיעים רק על השד — הם עשויים להשפיע גם על מערכות נוספות בגוף, בהן מערכת השתן והאיברים האורוגניטליים. אחת ההשלכות השכיחות היא הופעה או החמרה של תסמיני שלפוחית רגיזה ודליפת שתן בדחיפות. תופעות אלו אינן רק רפואיות – הן עלולות לפגוע בביטחון העצמי, בחיי היומיום, בזוגיות ובתחושת השליטה בגוף, ולהשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של נשים מחלימות מסרטן שד. 

מדוע דליפת שתן בדחיפות שכיחה יותר במחלימות מסרטן שד?

מחקרים מראים כי שיעור דליפת השתן בדחיפות בקרב נשים מחלימות מסרטן שד גבוה כמעט פי שניים לעומת נשים ללא סרטן שד (38% לעומת 21%). התסמינים יכולים להופיע כבר בשלב האבחנה, ולעיתים אף להחמיר עם תחילת הטיפולים האונקולוגיים. הגורם המרכזי לכך הוא הפגיעה ההורמונלית הנגרמת מהטיפולים — ירידה חדה ברמות האסטרוגן בעקבות כימותרפיה או טיפול הורמונלי (כמו טמוקסיפן ומעכבי ארומטאז) מביאה לשינויים ברירית של דרכי השתן התחתונות, מפחיתה את האלסטיות והריריות ומגבירה את הרגישות. תהליכים אלו גורמים לתחושתיות מוגברת ודחיפות ולעיתים גם לדליפה בלתי רצונית. בנוסף לכך, גורמים כלליים כמו גיל, יתר לחץ דם, השמנה ולידות וגינליות מרובות עשויים לתרום להתפתחות או החמרה של התופעה. סוג נוסף של דליפת שתן - דליפת שתן במאמץ - יכולה להופיע גם, עם או ללא קשר לדליפה בדחיפות, בשיעור דומה בהשוואה בין נשים מחלימות לכלל האוכלוסייה.

איך אפשר לטפל בשינויים בתכיפות במתן שתן או דליפה לאחר החלמה מסרטן השד???

החדשות הטובות הן שקיימים מגוון טיפולים יעילים שניתן להתאים לכל אישה בהתאם לגילה, מצב בריאותה וצרכיה האישיים:

• התאמת אורח חיים: 

  כולל הפחתת משקל במידת הצורך, צמצום צריכת קפאין והתאמת שתייה לאורך היום. טיפולים אלה יכולים להביא בחלק מהמקרים לשיפור בתחושת השליטה ושליטה בתסמינים, במיוחד כאשר התסמינים קלים.

  
  

• פיזיותרפיה של רצפת האגן:

  כולל תרגול שרירי רצפת האגן, ודיוק הפעילות שלהם במצבי התאפקות, ושיפור התפקוד שלהם - שעלול להיפגע כתוצאה משינויים הורמונליים חדים ושינויים מכאניים לאחר ניתוחי כריתה או שחזור שד.

  
  

• טיפול פסיכולוגי:

  לא נבדק באופן ספציפי במחלימות אך נמצא כמשמעותי לשיפור בתסמינים במקרים אחרים - דחיפות ועליה בתדירות במתן שתן, וקושי באיפוק, תוך שימוש בטכניקות שונות מעולמות הCBT, ההיפנוזה וניהול התגובתיות של השלפוחית למצבי סטרס.

  
  

• טיפול תרופתי: 

  תרופות שפעילות על החיישנים (רצפטורים) של שריר השלפוחית (אנטיכולינרגיות או אגוניסטים לרצפטור β3) מסייעות בהפחתת פעילות היתר של שלפוחית השתן ומומלצות על פי הנחיות האיגודים המקצועיים. הן מתאימות במיוחד לנשים שאינן מגיבות מספיק לשיטות התנהגותיות בלבד. חלק מהטיפולים התרופתיים דורשים התאמה או מעקב לטיפול ההורמונלי לסרטן השד.

  
  

• טיפולים מתקדמים: 

  במקרים בהם הטיפול התרופתי אינו מספק, קיימת אפשרות לטיפול בבוטוקס (onabotulinumtoxinA), המאושר על ידי ה־FDA לנשים עם דליפת שתן בדחיפות עמידה לטיפול. הזרקת החומר לשלפוחית מביאה להפחתת ההתכווצויות הבלתי רצוניות ולשיפור השליטה במתן שתן. אפשרות נוספת במקרים עמידים לטיפול ופגיעה משמעותית באיכות החיים היא השתלה של קוצב אגני שמשפיע על הפעילות העצבית ומנרמל את פעילות השלפוחית.

  
  

• טיפול מקומי באסטרוגן או נגזרת טסטוסטרון? בהתאם למקרה: 

  טיפול זה הוכח כיעיל בשיפור הסימפטומים של מערכת השתן, אך אצל נשים מחלימות מסרטן שד נדרש שיקול דעת והחלטה משותפת עם האונקולוג.ית, תוך בחינת יחס סיכון־תועלת עם הרופא.ה המטפל.ת ובהתאם לסוג הגידול סוג הטיפול שנבחר וסיום תקופת הטיפול.

  
  

למה חשוב לזהות ולטפל

דליפת שתן בדחיפות היא תופעה שיכולה לפגוע משמעותית באיכות החיים של מחלימות מסרטן השד, אך ניתנת לטיפול. שילוב של אבחון מוקדם, פתיחות לשיחה על תסמינים אינטימיים, ובחירת טיפול מותאם אישית יכולים להפחית משמעותית את ההשפעה על איכות החיים, ולהחזיר תחושת שליטה וביטחון בגוף. לכן חשוב להעלות גם תלונות על שינויים בהתנהגות השלפוחית ופניה למענה מתאים - לא חייבות לחיות עם התסמינים הללו בשקט.