פיזיותרפיה של רצפת האגן לדליפת שתן במאמץ - טיפול קשוב, מותאם אישית ומוכח מחקרית.

דליפת שתן במאמץ (Stress Urinary Incontinence - SUI) היא אחת התופעות הנפוצות ביותר בנשים במגוון גילאים ומצבי חיים. מאמץ בהקשר זה יכול להיות כל פעולה שגורמת לעלייה בלחץ התוך בטני, באופן שמתגבר על הכוח או או על תזמון הפעולה של שרירי רצפת האגן.. פעולות אלה יכולות להיות, לדוגמה - הרמת משקל כבד, פעילות גופנית כמו ריצה או קפיצה, ואף שיעול או עיטוש.

ברוב המקרים מדובר במצב שניתן לתקן, או לשפר משמעותית בטיפולי פיזיותרפיה של רצפת האגן - שהיא דרך שמרנית, בטוחה ולא פולשנית, המותאמת אישית לכל מטופלת. 

הטיפול הפיזיותרפי נחשב היום לטיפול קו ראשון ומומלץ על ידי גופי הידע הבינלאומיים, בזכות היעילות הגבוהה שלו והעובדה שאינו כרוך בסיכונים.

מהו הטיפול בפיזיותרפיה של רצפת האגן?

הטיפול כולל בראש ובראשונה שיחה, בה הפיזיותרפיסטית תשאל שאלות אשר יעזרו לה להבין את הרקע של האשה ואת הגורמים האפשריים לבעיה ממנה היא סובלת. 

במקרה ונמצא כי שרירי רצפת האגן חלשים וזו הסיבה לדליפת השתן - הפיזיותרפיסטית תיצור תכנית תרגול לחיזוק שרירי רצפת האגן, ולשיפור הקואורדינציה שלהם עם קבוצות שרירים נוספות. 

למה דווקא תרגול אקטיבי?

שרירי רצפת האגן הם קבוצה של שרירים עמוקים, אשר תומכים כמו ערסל בשלפוחית, ברקטום וברחם, ומאפשרים לנו לשמור, בין היתר, על שליטה על הסוגרים במנוחה ויותר מכך - בזמן מאמץ.כאשר בבדיקת הפיזיותרפיסטית נמצא כי שרירים אלה חלשים, לרוב המשמעות היא שהם יתקשו לבצע את תפקידם של שליטה על סוגרים, ועל כן המטופלת סובלת מדליפת שתן. במצב זה, הפיזיותרפיסטית תמליץ, בין היתר על תכנית תרגול מותאמת אישית.

לא רק "קגל"

אימון אקטיבי של שרירי רצפת האגן נמצא מזה שנים כיעיל בשיפור SUI. לרוב ינתנו מספר "סטים" של תרגול לכיווץ ושחרור של שרירי רצפת האגן. לעיתים האישה תונחה לכיווצים חזקים ומהירים, לעיתים לכיווץ ארוך ומתמשך, וכאשר יש גם מרכיב של דחיפות לשתן - יומלץ על כיווץ ממוקד, שטחי ומהיר.ככל שהאישה מתקדמת ביכולתה לתרגל את שרירי רצפת האגן בצורה טובה, תועלה דרגת הקושי של התרגול, והפונקציה הבעייתית תמיד תהייה לנגד עיניי הפיזיותרפיסטית בקביעת תכנית התרגול.על מנת להביא את שרירי רצפת האגן לתפקוד האופטימלי שלהם, יתכן כי הפיזיותרפיסטית תבחר לבצע - בין היתר - גם טיפול מנואלי, הדרכה להתאמה ושינוי של אורחות חיים, ואלקטרוסטימולציה. 

אז זה לא מספיק פשוט לכווץ ולהרפות בשיעור פילאטיס, או לפי וידאו? 

למרות הפשטות של התרגול, נמצא כי ללא הדרכה מתאימה, 30-40% מכלל הנשים מבצעות כיווץ בתבנית לא תקינה, והמספרים עולים בהרבה כאשר מדובר בנשים סימפטומטיות.ומהי תבנית לא תקינה? לעיתים מפעילות בטעות שרירי בטן, ישבן או ירכיים, או יוצרות דווקא דחיפה כלפי מטה – מה שעלול להחמיר דליפה.

לעומת זאת, נמצא כי תרגול בליווי של פיזיותרפיסטית רצפת אגן יעיל בהרבה מתרגול עצמאי, ומסייע:

• לזהות את השרירים הנכונים

• לדייק את איכות הכיווץ וההרפיה

• להתאים את מספר הכיווצים, מנחי התרגול ואת הקושי

• לשלב את התרגול בחיי היום-יום כך שיהפוך להרגל

ולסיכום - איך נראה טיפול בפועל?

במפגש פיזיותרפיה של רצפת האגן, תקבלי:

• שיחה מקיפה על תסמינים, הרגלי שתייה, פעילות יום-יומית והיסטוריה גינקולוגית.

• בדיקה מקצועית וקשובה להערכת כוח רצפת האגן, מהירות כיווץ ויכולת הרפיה.

• תכנית תרגול מותאמת אישית – בבית ובקליניקה.

ומה לגבי ביופידבק או אולטרסאונד??

לעיתים נעשה שימוש באולטרסאונד בטני או טרנספרינאלי (חיצוני, כאשר המתמר מונח על הפרינאום או על איזור הפות), המאפשר לראות בזמן אמת את תנועת רצפת האגן בזמן כיווץ או שיעול. זהו כלי נוח להדגמה ולמשוב ויזואלי, אך אינו הכרחי. ניתן להגיע לתוצאות מצוינות גם בלעדיו.

ביופידבק משתמש באלקטרודה וגינלית או רקטלית ומציג על מסך את פעילות השרירים. הוא יכול לעזור להבין האם הכיווץ מדויק, לשפר את ההפעלה ולהגביר מוטיבציה.

עם זאת:

• ביופידבק אינו מוכח מחקרית כמשפר משמעותית את שיעור ההצלחה מעבר לתרגול פיזיותרפי רגיל לרצפת האגן.

• הוא יכול לשפר היענות ושביעות רצון ולסייע בלמידה – אך אינו חיוני.

  
  

נשימה, בטן ורצפת האגן – מערכת אחת

רצפת האגן עובדת יחד עם הסרעפת ושרירי הבטן העמוקים. לכן לעיתים משלבים בטיפול:

• תרגול נשימה סרעפתית

• תיאום בין נשיפה לכיווץ ולפעילות יומיומית

• הפחתת עומסים מיותרים על הבטן והשלפוחית

  
  

השילוב הזה מועיל במיוחד לנשים שמתקשות בהפעלת השרירים בהתחלה.

עד כמה הטיפול יעיל?

במחקרים שונים נמצא כי:

• עד 70% מהנשים בכל קבוצות הגילאים, מדווחות על שיפור משמעותי או היעלמות מוחלטת של הסימפטומים לאחר 3–6 חודשים של תרגול עקבי.

• כאשר התרגול אינו מדויק או לא עקבי – שיעור ההצלחה יורד.

  
  

זו תכנית תרגול ולא פתרון קסם מיידי, אבל עבור רוב הנשים היא תביא לשיפור שמחזיר איכות חיים וביטחון.

האם בסוף אזדקק לניתוח?

סטטיסטית - רוב הנשים אינן פונות לניתוח כאשר הטיפול השמרני מצליח. נשים שוקלות ניתוח בעיקר אם הדליפה קשה, או אם לא השיגו שיפור מספק גם אחרי תקופה מסודרת של תרגול מודרך.

גם אם בהמשך אישה תבחר בתיקון ניתוחי לדליפה, יש יתרונות בחיזוק רצפת האגן לפני ניתוח ולהחלמה אחריו.

לסיכום – חיזוק שמחזיר שליטה

דליפת שתן במאמץ היא תופעה שכיחה הניתנת לטיפול פשוט, יעיל וזמין.. עם תרגול עקבי והדרכה מקצועית, ניתן להשיג שיפור משמעותי – ובהרבה מהמקרים אף להעלים את הדליפות לחלוטין.

אם את סובלת מדליפת שתן במאמץ, מוזמנת ליצור איתנו קשר. נשמח ללוות אותך בטיפול מותאם אישית ומחובר לגוף, בעזרתו תוכלי להחזיר לעצמך שליטה ואיכות חיים.

נכתב ע"י עדי קייזר - פיזיותרפיסטית רצפת אגן.

עודכן בדצמבר 2025.

כמה זמן לוקח לראות תוצאות של טיפול פיזיותרפי לדליפת שתן במאמץ?

 לרוב בין 3–6 חודשים של תרגול עקבי.

 כ־70% מהנשים מדווחות על שיפור משמעותי או היעלמות הדליפות בתקופה זו

למה לא תמיד יעיל לתרגל את שרירי רצפת האגן למניעת דליפת שתן במאמץ לבד בבית או לפי סרטון?

מחקרים מראים ש־30–40% מהנשים מבצעות כיווץ שגוי ללא הדרכה, ולעיתים אפילו דוחפות את השרירים כלפי מטה – מה שעלול להחמיר דליפה. ליווי מקצועי עוזר:

• לאתר את השרירים הנכונים

• לדייק את הכיווץ וההרפיה

• להתאים את דרגת הקושי

• להפוך את התרגול להרגל יומיומי

• למצוא איך לסנכרן את הפעלת השרירים כתלות בפעולה היומיומית שמתבצעת.

זה רק “קגל”?

לא. תרגול פיזיותרפי מקצועי מגוון הרבה מעבר לכיווץ ושחרור בסיסיים. הוא כולל סוגים שונים של כיווצים, תזמון בזמן פעילות, נשימה, ולעיתים גם טיפול מנואלי או כלים משלימים – בדיוק בהתאם לצורך שלך.

איך פיזיותרפיה של רצפת האגן יכולה לעזור לדליפת שתן במאמץ?

 הטיפול מחזק את שרירי רצפת האגן ומשפר את התיאום שלהם עם שרירי הבטן והסרעפת. כשהשרירים לומדים לפעול בזמן הנכון ובעוצמה הנכונה – השליטה על הסוגרים משתפרת והדליפות פוחתות.

______________________________________

מקורות:

1. Bø, K. (2020). Physiotherapy management of urinary incontinence in females. Journal of physiotherapy, 66(3), 147-154.

2. Dumoulin, C., Cacciari, L. P., & Hay‐Smith, E. J. C. (2018). Pelvic floor muscle training versus no treatment, or inactive control treatments, for urinary incontinence in women. Cochrane database of systematic reviews, (10).

3. Price, N., Dawood, R., & Jackson, S. R. (2010). Pelvic floor exercise for urinary incontinence: a systematic literature review. Maturitas, 67(4), 309-315.