אז מה זו פטריה?

"פטריה", שבשמה המקצועי נקראת "קנדידה" היא חלק נורמלי מה"פלורה" – מכלול האורגניזמים שמיישב את המעיים שלנו. לאור הקרבה בין פי הטבעת לנרתיק היא קיימת גם בנרתיק באופן טבעי ברבע מהנשים בערך, ולרוב ללא תסמינים. מכאן – נוכחות של קנדידה בנרתיק היא נורמלית, ואינה תוצאה של זיהום או של הדבקה במגע מיני. קנדידה נרתיקית לא תמיד תגרד. התסמינים יופיעו כשתיווצר דלקת, שהיא למעשה הפעלה של מערכת החיסון, בתגובה לקנדידה. באזור הפות היא יכולה לבוא לידי ביטוי בתחושות שונות כמו גרד, אי נוחות, עקצוץ, שריפה, אודם מקומי, חתכים בקפלי העור והריריות. אלו יכולים להביא גם לצריבה במתן שתן, כאב במבואת הנרתיק וכאבים ביחסי מין. מהנרתיק יכולות להיות הפרשות – אך לא תמיד. ואם כן, אלו תהינה ללא ריח, לרוב לבנות או דמויות קוטג', אך יכולות להיות גם מימיות. 

דלקת על רקע קנדידה לרוב חולפת באמצעות טיפול מתאים, ללא מרשם רופא. עם זאת, ל-10% מהנשים בערך יש נטייה לדלקות חוזרות על רקע קנדידה (מעל 4 בשנה). סיבות לדלקות חוזרות יכולות להיות טיפול אנטיביוטי, סכרת או טיפול תרופתי בסכרת, רמות גבוהות של הורמון אסטרוגן מקומי (על רקע טיפול מקומי), שינויים הורמונליים כמו הריון, רקע של חסר חיסוני, או טיפול מדכא למערכת החיסון. יש כנראה משמעות גם לגנטיקה, ויש נשים עם נטייה לפיתוח דלקות בתגובה לקנדידה באזור הנרתיק והפות. למעשה, לרוב קשה להצביע על גורם ספציפי לנטייה הזו לדלקות חוזרות.

כשמופיעים התסמינים הדלקתיים, ובתרבית מהנרתיק או בהסתכלות במיקרוסקופ – מזוהה קנדידה - בסבירות גבוהה שהדלקת נובעת מקנדידה. 

אופן הטיפול:

1. בתור התחלה – לא לגרד. הגירוד מגביר את הגרד ומחמיר את הדלקת.

2. ניתן להרגיע מקומית את העור עם קומפרסים קרים, ושטיפות מקומיות במים פושרים עם מעט סודה לשתיה. שימון העור לאחר מקלחת, עם משחה כמו וזלין / שמן שקדים יכולים להפחית חיכוך ותחושת גרד.

3. הטיפול המקומי בקנדידה בנרות ומשחה אנטיפטרייתיים אינם דורשים מרשם רופא, ואם אכן הגורם לגרד הוא קנדידה, הטיפול לרוב עוזר. יש לציין כי יש מקרים בהם הגורם לדלקת הוא זן של קנדידה שלא מגיב לטיפול ללא מרשם, ודורש התייחסות ספציפית לאחר זיהוי הזן בתרבית מההפרשה הנרתיקית.

4. טיפולים אחרים במרשם רופא הם טיפול בכדורים או סוגים אחרים של תרופות שפועלות כנגד מנגנוני הקנדידה.

5. אין שינוי תזונתי, פרוביוטיקה, או שינוי בהרגלים המיניים שהוכחו שמשנים באופן ברור את הנטייה לדלקות חוזרות. אמצעי מניעה שונים לא הוכחו כקשורים באופן מובהק בירידה או בעליה בסיכוי לדלקת על רקע קנדידה, אך יתכן שבאופן אישי – תהיה השפעה לטובה של הפסקת שימוש באמצעי מניעה על הופעת דלקות.

6. אירועים חוזרים של דלקות דורשים בירור וטיפול – במידה והגורם לדלקת החוזרת הוא קנדידה - יתכן ויהיה צורך בקורס טיפולי ארוך יותר. מאחר ולא כל גרד או הפרשות הם תוצאה של קנדידה, יש מקום לבירור נוסף. 

בבירור סיבות אחרות לגרד באזור הפות ומבואת הנרתיק – יש לשלול מחלות עור מקומיות, דלקת מקומית כתוצאה מגירוי או רגישות העור לחומר שבא איתו במגע, תגובות אלרגיות, יובש על רקע חסר באסטרוגן מסיבות שונות (הנקה, גיל מעבר, אמצעי מניעה הורמונליים), ובמקרים נדירים כאשר הגרד כרוך גם בכאב או שינוי עורי שלא חולף – אף בממאירות.

יש מקרים בהם גרד נובע ממסר מוטעה שמשדרים קצות העצבים המקומיים למח. בנוגע לשינויי הפרשות - שינויים בהפרשות הם נורמליים ומשניים להשפעות הורמונליות של המחזור החודשי. סיבות נוספות לשינויי הפרשות יכולות להיות שינוי בסוגי החיידקים המאכלסים את הנרתיק, מחלות שעוברות ביחסי מין, ושינויים מבניים בצוואר הרחם. הטיפול באלו יותאם לבעיה, אם תמצא, במסגרת הבירור