מה זה הרפס גניטלי?
הרפס גניטלי הוא זיהום ויראלי נפוץ שנגרם על ידי נגיף ההרפס סימפלקס (HSV). קיימים שני סוגים של הנגיף: HSV-1 גורם לרוב להרפס בשפתיים, אך עשוי לעבור גם לאזור הגניטלי דרך מגע אוראלי. HSV-2  נפוץ יותר בהרפס גניטלי ומועבר בעיקר במגע מיני.

איך נדבקים בהרפס גניטלי?
הנגיף עובר במגע ישיר עם עור או ריריות, לרוב דרך יחסי מין וגינליים, אוראליים או אנאליים. חשוב לדעת שהרפס עלול לעבור גם כאשר אין פצעים גלויים, ולכן ייתכן שאדם ידבק מהשותף או השותפה מבלי שידעו שהם נושאים את הנגיף.

איך מזהים הרפס גניטלי?

• שלפוחיות קטנות או פצעים באזור איברי המין או פי הטבעת

• גרד, צריבה או כאב מקומי

• חום קל, כאבי שרירים ובלוטות לימפה מוגדלות (במיוחד בהתפרצות הראשונה)

• יש נשים שלא חוות כלל תסמינים – ולכן ייתכן שההדבקה תעבור מבלי לדעת

איך אפשר לדעת בוודאות אם יש לי הרפס גניטלי?
האבחון של הרפס גניטלי מתבצע על ידי רופא או רופאת נשים באמצעות כמה דרכי בדיקה. ראשית, תתבצע הסתכלות קלינית על האזור הפגוע, במטרה לזהות נגעים אופייניים כמו שלפוחיות או פצעים. בנוסף, ניתן לבצע בדיקת PCR — בדיקה מדויקת ומהימנה, הנעשית על ידי נטילת דגימה מהשלפוחיות עצמן. לעיתים, ובמיוחד אם אין סימנים ברורים באותו רגע, ניתן לבצע גם בדיקת דם (סרולוגיה) שתאתר נוגדנים לנגיף ההרפס בגוף.

מה עושים אם יש לי הרפס?
נכון להיום, אין טיפול שמרפא את הגוף לחלוטין מנגיף ההרפס, אך קיימים טיפולים אנטי-ויראליים — כמו אציקלוביר או ולציקלוביר — שיכולים להפחית באופן משמעותי את תדירות ההתפרצויות ואת משכן. נשים רבות בוחרות בטיפול יומיומי קבוע (הנקרא גם טיפול מדכא), שמטרתו לצמצם את ההופעה החוזרת של התסמינים ולהפחית את הסיכון להדבקה של בני או בנות זוג. חשוב לדעת שהתסמינים נוטים להופיע בגלים, וכי אצל רבות מהנשים ההתפרצות הראשונה היא הקשה ביותר, בעוד שבמהלך הזמן ההתפרצויות נחלשות ונעשות פחות תכופות.

אפשר לנהל חיי מין וזוגיות עם הרפס גניטלי?
בהחלט. הידבקות בהרפס גניטלי אינה אומרת שצריך לוותר על קשרים אינטימיים או זוגיים. עם זאת, חשוב לנהל את המצב באחריות ובפתיחות מול בן או בת הזוג. שיחה כנה יכולה לאפשר קבלת החלטות משותפות ולבנות אמון הדדי. שימוש בקונדומים עשוי להפחית את הסיכון להדבקה, אך אינו מונע אותה באופן מוחלט. בזמן התפרצות פעילה – כלומר כשיש פצעים גלויים – חשוב להימנע ממגע מיני, מאחר שהנגיף מדבק יותר בשלב זה. טיפול אנטי-ויראלי יומיומי עשוי לעזור להפחית את הסיכון להדבקה ולהקטין את תדירות ועוצמת ההתפרצויות.

איך אפשר למנוע הידבקות בהרפס?
הדרך היעילה ביותר למניעת הדבקה היא להימנע ממגע ישיר עם שלפוחיות פעילות, הן באיברי המין והן באזור הפה. גם שימוש עקבי בקונדומים – כולל בזמן מין אוראלי – יכול להפחית את הסיכון, אך כאמור, אינו מבטל אותו לחלוטין. כאשר אחד מבני הזוג מאובחן כנשא/ית של הנגיף, ניתן לשקול שימוש בטיפול מונע קבוע להפחתת רמת ההדבקה האפשרית.

מה לגבי היריון ולידה?
נשים הרות עם הרפס גניטלי בהחלט יכולות לעבור היריון ולידה תקינים, אך חשוב להיות במעקב רפואי מותאם. אם מתרחשת התפרצות פעילה לקראת סוף ההיריון, רופא/ת הנשים עשויים להמליץ על טיפול אנטי-ויראלי להפחתת הסיכון להעברת הנגיף לתינוק בזמן הלידה. במקרים שבהם מתרחשת התפרצות בזמן הלידה עצמה, ייתכן שיומלץ על לידה קיסרית כאמצעי מניעתי להגנה על היילוד.

לסיכום הרפס גניטלי הוא מצב רפואי שכיח, וכמו מצבים כרוניים אחרים – אפשר ללמוד לנהל אותו היטב. בעזרת טיפול רפואי מתאים, מודעות אישית ותקשורת פתוחה עם בני זוג, ניתן לקיים חיי זוגיות ומין מספקים, בטוחים ומלאי קרבה.

מקור: אתר CDC